סיכום רבעון שלישי 2021

"ההיסטוריה לא ממש חוזרת על עצמה אבל כן, היא מתחרזת", מרק טווין

 

הבעיות הבוערות המטרידות את העולם הכלכלי בימים אלה דומות לאתגרים שהעולם התמודד איתם גם בעבר. להלן מספר דברים הקורים כעת במקביל:

 

תקרת החוב של ארה"ב: נושא קריטי אשר יש לו פוטנציאל הרסני על כל עולם החוב, שכן פגיעה בדירוג החוב של ממשלת ארה"ב עשויה לפגוע בכל מכשירי החוב האחרים, ולגרום לטלטלה בעולם החוב העצום של מדינות ושל חברות. 

בשנת 2011 התמודד הממשל האמריקאי עם מקרה דומה. 

מיד אחרי המשבר הפיננסי של 2008 ניסה הנשיא אובמה להעלות את תקרת החוב, ועמד מול התנגדות עיקשת של הצד הרפובליקני. 

כיום הנשיא ביידן הדמוקרטי מתמודד עם חלק רפובליקני לעומתי בסנאט הדורש התייחסות לנושא של ניהול החוב בעתיד ומקשה על העלאת תקרת החוב. 

מצב דומה נוסף התרחש בשנת 1970 כאשר הנשיא ניקסון ביקש להעלות את תקרת החוב בעקבות העלויות הגבוהות של מלחמת ויאטנם. 

בכל המקרים הקודמים הוסכם בסופו של דבר להעלות את התקרה. יש לצפות כי גם הפעם יגיעו הצדדים להסכמה ויעלו את התקרה, למרות גובהה העצום. 

הרי הפוליטיקאים חסידים של אסטרטגיית דחיית ההתמודדות עם הבעיות הגדולות לבאים אחריהם בתור.

 

אינפלציה ועלית מחירי האנרגיה בפרט המרקיעים בקיץ האחרון: מחירי הנפט והגז הגבוהים נובעים מהשיתוק שחווה שוק האנרגיה בתקופת הקורונה ומהבעית השינוע הכלל עולמית. 

מחירי האנרגיה הגבוהים מזכירים את המשבר של אמצע שנות השבעים בה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים ואמברגו הנפט, הרקיעו מחירי האנרגיה ונוצר מצב קשה של סטגפלציה: עליית מחירים בצד האטה כלכלית. 

מחירי האנרגיה הם רק גורם אחד שמלהיט את האינפלציה בעולם בתקופה האחרונה. 

הקורונה חשפה עד כמה קווי הייצור של מוצרים רבים תלויים בצורה מוחלטת בשינוע בין יבשות. שרשראות יצור רבות נשברו וכתוצאה מכך נרשמת עלית מחירים ובצידה תחושת מחסור שלא היתה מוכרת שנים. 

כיום המצב שונה מזה שהיה בתחילת שנות ה80 בה האינפלציה שדהרה היתה תמהיל של ביקוש גבוה למוצרים שגררו עליית מחירים. 

האינפלציה רוסנה רק דרך מהלך אימתני של פול ווקר, יו"ר הבנק הפדרלי האמריקאי, שהעלה את הריבית בצורה אגרסיבית ביותר. 

כעת האינפלציה דוהרת בשל המחסור בהיצע, והבנק המרכזי בארה"ב ממשיך להתעקש שהוא רואה אותה בתור דבר זמני. נראה עד כמה זמן יוכל לטמון את הראש בחול ולחכות שהיא תחלוף.

 

מדיניות של ממשל סין: הרבה דובר על העלמותו המסתורית של ג'ק מה מייסד עליבאבא לכמה חודשים, ולאחרונה גילו המשקיעים את גודל בור החוב שנוצר אצל חברת הנדל"ן הסינית הגדולה אבר-גרנדה. 

כאשר מנתחים זאת בעיניים מערביות ניתן להגיע למסקנה כי אנו בתקופה דומה לזו של 2008 ולנפילתו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. 

אבל כדי לנתח את סין חייבים להתחיל מנושא האידאולוגיה. 

בניגוד לארה"ב, סין מנוהלת על ידי המפלגה הקומוניסטית, ולכן כאשר מנסים להבין את התרחישים קדימה חשוב להבין את האינטרסים של המפלגה:

• על פי הסוציאליזם השילטון צריך להיות מוחזק על ידי הפועלים ולא על ידי בעלי הון. המצב הנוכחי מאתגר הנחה זו.

• על שילטון העם להתבסס על אחווה ושיוויון וזה על חשבון האינדבידואליזם וחופש הדיבור.

• על האינדיבידואל לקחת סיכונים מוגבלים שכן התממשות הסיכון תפגע בכלל.

כתוצאה מכך ראינו בחודשים האחרונים רדיפה בלתי מתפשרת של השלטון המרכזי בסין אחרי בעלי ההון ושינוי מהותי ברגולציה כנגד חברות הטכנולוגיה הגדולות, 

חברות העוסקות בשיעורים פרטיים לתלמידים (שחוייבו להפוך למלכ"רים) וכנגד חברות עם חוב גבוה שהבולטות בהן נמצאות בתחום הבניה והנדל"ן.

כבר מספר שנים שתחום הנדל"ן בסין נחשב לבועה מסוכנת שנועדה להתפוצץ. 

צבירת רמות חוב עצומות בקרב חברות הנדל"ן היה חלק מהמנוע שניפח את הבועה הזו בעשרות השנים האחרונות, ולאחרונה, דרך הגדרת "שלושת הקוים האדומים", שינה השלטון את כללי המשחק בעולם החוב והאשראי ודורש להוריד מהותית את רמת המינוף.

שינוי כללי המשחק הביא חברות, כמו אבר-גרנדה (המחזיקה חבות חוב של מעל ל 300 מיליארד דולר), לסחרחרת שקשה לצאת ממנה. 

האם השלטון ינסה להציל את החברה לפני שתגרור את כל שוק החוב להתרסקות כללית? 

קשה לדעת. 

ומה עלול לקרות בדרך? 

מאות מיליוני מ"ר של פיתוח ידחו או שלא יועברו לקונים, מאות אלפי עובדים יתכן ויפוטרו ומיליוני קבלנים יסבלו מחוסר היכולת של אבר-גרנדה להמשיך ולהתקיים. 

 

כיצד כל זה ישפיע על השוק הסיני ועל השוק העולמי בעקבותיו? מה יהיו השלכות ענייני תקרת החוב והשפעת עליית המחירים על מחיר הכסף וההשקעות?

 

אנו עוקבים כל הזמן ונמשיך לעדכן 😊